וושינגטון (המשך) הר הרנייר וגן עדן לאדוונצ'ר

אז להר הזה אני לא אספיק להגיע היום אז קדימה למצוא מקום זול ולהתמקם לקראת הלילה,הגעתי לעיירה קטנטונת בשם RANDLE המוטל נמצא על הכביש הראשי,שהוא לא מפריע בכלל לשקט מסביב ומאחורי המלון יש הרים יפיפים,איזה נוף אני אומר לעצמי והשקט הפסטורלי,הבחורה שעובדת בקבלה אמרה שהנסיעה קצרה להר הרנייר ותוך מקסימום שעה אני אהיה שם יש עוד 5 שעות,אז חישוב גס שעה וחצי לכל כיוון נשאר לי שעתיים לצלם את ההר אז קדימה החלטתי ונסעתי לבקר בשמורה בה שוכן ההר היפיפה,הכביש המוביל להר נמצא בשיפוצים אך למרות זאת אפשר לנסוע בקצב סביר,בדרך למעלה שוב מפלים יערות ריחות מדהימים אנשים נחמדים ונוף משגע,לאחר שצילמתי את ההר חזרתי למוטל,הדרך חזרה עשיתי מכביש אחר מהיציאה השנייה של השמורה הכביש הזה מעלף,פשוט מעולה עם נוף ללא סוף.

כמה תמונות ממסלול המוטוקרוס שכתבתי עליו בפוסט הקודם.

היה גם מופרע אחד שלא מסתפק בשני גלגלים.

החוות מסביב מלאות באסמי תבואה...נשבע לכם ששאלתי את עצמי "איפה דורותי ואיש הפח" ?

גשרים מקורות מתכת פאר היצירה,פשוט יפה.

ביג פוט וביג בהמה ביחד.

עוד מקום יפיפה שעצרתי בו להתרעננות

ועוד אחת או שתיים כי פשוט הייתי חייב.

עץ גדול ויפה באמצע שום מקום

קטר קיטור שראיתי בדרך.

ללא ספק מקום מרשים והתמונות האלו יכולות להיכנס לרשימת 10 הגדולים.

הר הרנייר המרשים ביופיו.

כל תמונה פשוט גלויה.

עוד תמונה מתצפית אחרת.

ביציאה מהשמורה.

1.7.14

לאחר שהתעוררתי ושתיתי קפה עם ארוחת בוקר פשוטה אך טעימה,כיוונתי את GPS לכתובת של חנות בסיאטל בה רציתי לבקר ולהתאבזר.

חנות זו מוכרת אביזרים במיוחד לאופנועי אדוונצ'ר,החנות של חברה גרמנית בשם TOURATECH

ואני מאמין שלרוכבים שבינינו השם מוכר החנות מלאה בציוד,אביזרים,ואופנועים משופצרים ומדוגמים,

אין מה להוסיף פשוט גן עדן לאופנועי ורוכבי אדוונצ'ר.

רציתי לקנות מגן לפנס הקדמי- מעין רשת שמגינה בפני גופים זרים שעפים לכיוון הפנס כגון אבנים ממשאיות וכו'

בנוסף נועל מצערת-מאפשר ליד לנוח לפעמים בכבישים ארוכים ויש כאלו בלי סוף,הנועל פשוט מחזיק את הגז באופן שהרוכב/ת מחליט/ה אך מאפשר פתיחה/סגירה ללא שחרור הנועל.

מתקן נעילה לGPS -כדי שלא אצטרך בכל עצירה לפרק ולהרכיב את הGPS שעולה 700$,כך נועלים את המתקן ואפשר להשאר רגועים.

דבר נוסף הוא מדרס לרגלית צד-מגדיל את שטח הפנים של הרגלית כדי שלא תשקע בבוץ תחת משקלו של הקרנף,אפילו על אספלט הוא משאיר חותמת בצורת רגלית ואומר"הקרנף חנה פה".

רגליות רוכב מברזל-הרגליות המקוריות עשויות מיציקת אלומיניום ובנפילה הראשונה הם נשברות(כך אומרים רוכבים שקרה להם)
מגביהים לכידון-טוב לאנשים גבוהים ברכיבה במצב עמידה אפשר להישען פחות קדימה ולעמוד זקוף יותר.

הגעתי לחנות והסתובבתי בה כשעה איזה יופי,שורת אופנועי ההדגמה משופצרים מכל טוב,שוב שרתי לעצמי את "לו הייתי רוטשילד",

רגליות כמו שרציתי לא היו במלאי איזה באסה לא מתאים להיתקע בסוף העולם ימינה עם רגלית שבורה,

שאלתי את המוכר מתי יגיע מלאי חדש והוא אמר שבוע עד שבועיים,אין לי זמן מה עושים לחכות אני רוצה להצפין כמה שיותר,שאלתי אותו האם הוא יכול לפרק את הרגליות מאופנוע ההדגמה ולמכור לי אותן והוא אמר שהם לא יכולים,איזה עצבים נו ניקח מה שיש ונמשיך הלאה.

לאחר מכן החלטתי לחפש מקום לינה סמוך היות ואני רוצה לבקר במוזיאון התעופה ביום שלמחרת,התברר לי שהחיפוש הנ"ל יעלה לי בעצבים,פקקים,ושעות של חיפושים,סיאטל תיזכר לי כאחד המקומות עם האנשים הפחות נעימים שיצא לי לפגוש,בגלל שאני מחפש מקום זול הגעתי וראיתי פחי אשפה ולא מוטלים,אפילו באפריקה והייתי שם מספיק בכדי להשוות ראיתי מקומות יותר יפים ואני אומר זאת בעדינות,במשרדים של המקומות האלו כולם מדברים מאחורי חלונות משוריינים,היו מקומות שנכנסתי לחניה ואיך שראיתי את האנשים השוהים במלון ישר המשכתי בנסיעה,במקום כזה אני לא רוצה להשאיר את הקרנף שלי לבד בחוץ,לא רק זה בכולם רצו מחירים כאלו שגם אם המקום היה נראה מעולה אני לא מוכן לשלם,היות ואני לא מתחבר לערים גדולות החלטתי להרחיק כמה שיותר צפונה מהעיר הגדולה גם אם אצטרך ביום שלמחרת לחזור את כל הדרך בכדי לראות את מוזיאון התעופה שעליו אני לא רוצה לוותר,הגעתי לאיזו עיירה בה מצאתי מוטל קצת יקר לתקציב שלי אך הייתי עייף,רעב ועצבני,בשביל להירגע החלטתי להתקין את האביזרים שקניתי עם מעט הכלים שברשותי,הייתי צריך סט של בוקסות מילימטריות שעדיין לא קניתי,בכל המקומות שנכנסתי המגוון של הסטים המילימטרים היה עלוב או שהיו מעורבים בסט גם בוקסות אינצ'יות שאין לי צורך בהם,שוב פעם אמרתי לעצמי למה לא הבאתי מהארץ יש לי טונות של כלים בבית,לפני היציאה חשבתי לעצמי אמריקה יש שם הכל,אז מתברר שסט בוקסות איכותיות כמו שאני רוצה קשה מאוד למצוא,עברתי כמאה חנויות ואף אחד לא היה מה שאני רוצה וכמכונאי יש לי דרישות מיוחדות ואני לא מוכן להתפשר בנושא,נמשוך ככה עד קנדה שם בטוח יהיה,אחד השכנים במלון הציע לי להשתמש בסט המצ'וקמק שלו,הסכמתי מיד וניצלתי את ההזדמנות והתקנתי את כל האביזרים שקניתי.

נועל מצערת תענוג צרוף בכבישים ארוכים במהירות חוקית.