יום חמישי, 14 באוגוסט 2014

וושינגטון (המשך) מוזיאון התעופה ואיזור בלינגהם

וושינגטון (המשך) מוזיאון התעופה ואיזור בלינגהם

הערה: מניסיון כיוצא ח"א פוסט זה מוקדש לכל החיילים,נגדים וקציני ח"א הישראלי שהתאמצו רבות בשבועות האחרונים ולא זכו לקרדיט מספק על השעות בהכנת המסוקים,מטוסים וציוד תומך לחימה
לפני ואחרי כל גיחה,לצוותים שסיכנו עצמם בפינוי נפגעים ובתקיפות קרקעיות וכמובן לחברה של כיפת ברזל.

קטע קישור מהפוסט הקודם-
החלטתי לחפש מקום לינה סמוך היות ואני רוצה לבקר במוזיאון התעופה ביום שלמחרת,התברר לי שהחיפוש הנ"ל יעלה לי בעצבים,פקקים,ושעות של חיפושים,סיאטל תיזכר לי כאחד המקומות עם האנשים הפחות נעימים שיצא לי לפגוש,בגלל שאני מחפש מקום זול הגעתי וראיתי פחי אשפה ולא מוטלים,אפילו באפריקה והייתי שם מספיק בכדי להשוות ראיתי מקומות יותר יפים ואני אומר זאת בעדינות,במשרדים של המקומות האלו כולם מדברים מאחורי חלונות משוריינים,היו מקומות שנכנסתי לחניה ואיך שראיתי את האנשים השוהים במלון ישר המשכתי בנסיעה,במקום כזה אני לא רוצה להשאיר את הקרנף שלי לבד בחוץ.

2.7.14

בבוקר התעוררתי מוקדם,שתיית קפה זריזה,אם לקרוא לזה קפה,לקפה האמריקאי חסר דבר או שניים שהם בעיקר ארומה וטעם של קפה,לאחר מכן קיפול הציוד שכן היום אני הולך למוזיאון התעופה ולאחר מכן עף כמה שיותר צפונה קרוב לגבול קנדה העיקר להתרחק מאזור סיאטל ופרבריה,הייתי חוצה כבר את הגבול לקנדה אלמלא המספר והרישיונות של האופנוע היו כבר אצלי,בקליפורניה מקבלים את האופנוע עם אישור זמני ללא מספר רכב,עד שמשרד הרישוי האמריקאי(DMV)מוציא רישיון ולוחית רישוי,המספר והרישיונות הם אישיים ולכן בעת קנייה כלי חדש/משומש יש לקבל מספר חדש.
אז איפה היינו אה כן...מוזיאון התעופה,
בסיאטל יש מוזיאון יפיפה בו מוצגים מטוסים וציוד אמיתי משחר ההיסטוריה של התעופה ועד לעידן החלל,למרות שבח"א הייתי בתחום המסוקים יש ויכוח ישן בתוך ח"א ,מסוקים זה ה"דבר" בנושא תעופה,כלי טייס מורכב,מסובך ומסוכן יותר ביחס למטוסים,החברה של המטוסים טוענים אחרת, מוזר אבל עזבו את זה,רציתי לראות מטוס אחד ויחיד שמאז ומתמיד הערצתי ורציתי ללטפו או לפחות לראותו במו עיניי,המטוס הוא של חברת לוקהיד דגם SR-71 ,שהוא מטוס ריגול מאויש הכי מהיר שיש קרוב ל40 שנה, 
ידוע בשמו הציפור השחורה-SR-71 אחד מהם גם טס בשמי ישראל ופאנטומים של ח"א ניסו להגיע אליו ולירטו ולא הצליחו בגלל המהירות והגובה בה הוא טס.
הנסיעה לשם ערכה כשעה ללא פקקים או עומסים כבר בפתח המוזיאון ניצבים מטוסי קרב אמיתיים איזה יופי,בכניסה עומדים מדריכים שמספקים הסברים וגם יש 2 מטוסים ממלחמת העולם השנייה שתמורת 10$ אפשר להיכנס לתוכם ולשמוע הסברים,אני ויתרתי,הכניסה למוזיאון עלתה רק 17$ וכבר בכניסה מוצגים מטוסי נייר בד ועץ משחר ההיסטוריה התעופתית,לאחר מכן מגיעים לאתר המרכזי שהוא חלל ענק עם מטוסים תלויים,מונחים,בזוויות תקיפה מכל עבר,פשוט מגניב ומדהים,המטוסים נראים כמו חדשים ועברו שיפוץ קוסמטי שהרי הם לא שמישים לטיסה,אני מנסה שלא להסתכל וכאילו להתעניין במטוסים מסביב "וואו זה תלוי ככה",לשני פרופלור מעץ,לשלישי סכמת הצביעה מגניבה,אבל תמיד המבט שלי נמשך למרכז החלל הענק,מי חונה שם אם לא "הציפור השחורה",אני אומר לעצמי "לירן אל תסתכל עליה כי אחר כך תרצה ללכת ויש עוד דברים לראות ממש כמו עם הדלוריאן של חזרה לעתיד מהיוניברסל סטודיו".
למרות הקושי המשכתי ללכת מסביבה והשארתי אותה לסוף הסיבוב,כמו שצוחקים עלי שאני אוכל את כל המסביב בצלחת ומשאיר את הבשר לסוף שישאר לי הטעם בפה. 
במוזיאון הנ"ל יש תצוגה ענקית של מטוסים מכל העולם וחדר ענק מוקדש למלחמות העולם ולמלחמות שאחריהן,כמו כן יש את מטוס הקונקורד דגם של מעבורת חלל,מטוסי נוסעים וחנות מזכרות.
לתדהמתי בכל המוזיאון הענק הזה יש רק 2 מסוקים ע"י אחד המסוקים עמד ילדון שעוד לא התחיל להתגלח,הוא אמר שהוא מדריך בהתנדבות בחופשת הקיץ ושאל אותי אם אני יודע איך מסוק טס ואם לא הוא יסביר לי,נתתי לו הרצאה של חצי שעה והוא נשאר עם פה פתוח,הוא שמע דברים שהוא לא חלם עליהם והחליט שהוא רוצה להיות טייס מסוקים.
לאחר מכן המשכתי לכיוון הנכסף,הציפור השחורה הייתה על הכוונת,כבר צילמתי אותה ממרחק מכל הכיוונים,עכשיו הזמן לפינת ליטוף...אפשר ממש לגעת בציפור להתהלך תחתיה לראות מקרוב את אחד המנועים האדירים שלה המונח על עגלה,פשוט נפלא,הסתובבתי שם כמה שעות טובות חרשתי כל אולם וראיתי כמה שיותר,אם לא הכל.

בכניסה למוזיאון יחד עם הקרנף .








את זה לא רואים בארץ מגניב...
























































































מטאוריט בגודל כזה שווה מיליונים $$$$$$$$$$$



בכניסה למוזיאון רק 14 שעות מבאר שבע.





F14 טומקאט.






זה אחד המסוקים שהיו שם.



וזה השני..






למה המטרייה?




פתרון של NASA לפאנצ'רים.











כבר לא יורק אש(ספיטפייר).








רק 24 צילנדרים ב V.



 דגם של נושאת מטוסים.






 וכאלו שמתקפלים.





 ואחד גבר גבר שהיה שם ומציג לראווה את ההפלות שלו.




זה מה קוראים לו מנוע כוכבי.






הקירות מעוטרים בכמויות של דגמים,אוסף שכל ילד היה חפץ בו.





אחד כזה שווה עוד תמונה,תראו כמה ימח שמם הוא מחה.




























והנה היא הציפור היפיפייה.







והוכחה שהייתי שם שמח ומאושר.



זה מנוע!!!





מאות מעלות צלזיוס יצאו מכאן בימיו הטובים.




איזה גחון חלקלק.




תא טייס לתצוגה,איך שהילדים אהבו אותו.






יצאתי משם שמח ורעב זמן ללכת לאכול ולהצפין כמה שיותר שכן בימים הקרובים המספר והרישיונות יהיו אצלי ואוכל לחצות את הגבול,הגעתי לישוב קטן בשם ALGER דרומית לבלינגהם,מוטל חמוד עם אנשים נחמדים שקצת עזרו לי לשנות את דעתי על הטיפוסים באזור סיאטל,מתברר שגם הם ולא רק הם חושבים כמוני,שאנשי העיר סיאטל הם לא נחמדים,מנומסים ואדיבים כמו שאר האנשים שפגשתי בדרך,
בעודי סופר את הימים שע"פ חישובי ייקח גג שבוע והרישיונות אצלי,אנצל את הזמן ואפתח בלוג,אטייל באזור,ואשלים שעות שינה ומנוחה,מתברר שהשהיה שם תהפוך ל 3 שבועות ארוכים בעודי ממתין למספר ולרישיונות.
בעלי המוטל הגיעו גם הם מקליפורניה ועבדו מספר שנים כשכירים עד שבעל המוטל החליט למכור והם קנו את העסק ממנו,בחצר הנחמדה יש פירות וגם תותי שדה,דון בעל הבית אמר לי תרגיש חופשי לאכול מהם הם לא מרוססים ולא מפותחים גנטית ממש טבעיים,בדיוק הבשילו והם לא יכולים לאכול את כולם,בשלושת השבועות הרבצתי שם כמות של תותים כמו שלא אכלתי מעולם היה טעים ומתוק במיוחד.
במהלך התקופה הזאת טיילתי באיזור מסביב וראיתי מקומות חדשים שלא חשבתי לעצמי שאבקר בהם,
במהלך אחד הסיבובים החלטתי לרדת לשטח עם הצמיגים המקוריים שמיועדים לכביש בלבד,אמרתי קצת ננסה התגעגעתי לנסיעת שטח וזה זמן טוב להיכרות עם היכולות של הקרנף,נסעתי להר ורנון,באחד העיקולים ראיתי שלט ימינה למפלים,הכניסה בשביל עפר כ3 ק"מ,הגעתי למפל יפיפה וגבוה,עוצמת המים,הרעש וכמות המים גרמו לי לחייך כמו כל ישראלי ממוצע שמתלהב ממים שהרי לנו אין.
לאחר כמה צילומים החלטתי להמשיך בשביל ולא לחזור לכביש,המשכתי כ 40 ק"מ בשביל מסולע עם דרדרת ונוף מטורף,האופנוע התנהג יפה למרות הצמיגים הנ"ל,באחת העצירות בכדי להתחיל לנסוע בקרת האחיזה החליטה להתערב ועם הדרדרת בעליה האופנוע לא זז,ניתקתי אותה מכפתור השליטה והעפתי חול ואבנים לכל עבר הקרנף לעס אותם ללא הכר,המשכתי במעלה ההר עד שהגעתי למשהו לבן,שלג יואוו שוב הישראלי יצא החוצה התחלתי לשחק בשלג ואמרתי לקרנף אל דאגה מפה לא ממשיכים חוזרים חזרה,400 ק"ג צמיגי כביש ושלג מתכון טוב לצרות אחח איפה הXR600R (על תגלו לקרנף שלא יתעצבן עלי)היינו מרביצים קצת בשלג,שמח ומאושר חזרנו לכביש ויאלה הביתה היה יום נפלא.

קטנים אבל ממזרים.





שזיפון.




חתולים באים רק שהם צריכים אותך.




חבר שלי "בוב"



הכי טעים בחמישיות..





והחברה צ'יפ רק בת חודשיים.




יצאנו לטייל....




מים בכל פינה.



























איזה יופי...





  
סוף סוף רואים עליך אבק.

















































  חייב כמה סלפים.




 טוב עד כאן עושים פרסה.





מה אתה מתלהב כולה שלג!!!





 בודק את העומק ומשאיר חתימה.



סלפי. 




מי שלגים ציננו את האווירה.




כמה ימים לאחר מכן יצאתי לעוד טיולון של כמעט 200 מייל לדספשן פס כבישים מדהימים עם גשרים נפלאים נוף מהמם וריחות של שדות,ים,אורוות ומה לא היה נפלא בסוף הכביש יש אפשרות לקחת מעבורת חזרה ליבשת אך אני לא ממהר אז אסע את כל הדרך חזרה שכן כל דרך בה נסעתי לשני הכיוונים נראתה אחרת והנופים מהצד השני נראים כלא מוכרים ופשוט כמו לנסוע בדרך חדשה.




בכניסה לאחת הערים בדרך.






מגניב הערפל מעל המפרצון (צולם מהגשר).



צד שני.





הגשר מעל המעבר.






הסבר למי שבא לקרוא.








כאשר חזרתי למלון נאמר לי שבשבת הקרובה יש מירוץ מכוניות ומופע זיקוקים ושכדאי ללכת בעיקר בגלל האווירה אמרתי סבבה נלך נראה מה זה מירוץ אמיתי,ביום המירוץ הגיעו מלא אנשים ומתברר שזה היה מירוץ של מכוניות מוזרות שלא יודע מי חשב על האווירודינמיקה שלהם אבל היה מגניב מלא תאונות ואקשן והכי חשוב הרעש,מדובר על 2 קטגוריות 600CC ו 1200CC מנועי אופנועים משופרים ולוגי מתנול,הריח באוויר כמו של אבק שריפה,הרעש מחריש אוזניים וכאחד שאוהב סאונד של מנועים אפילו אני חשבתי שזה מוגזם,בטריבונה היו מקומות שמורים למנויים ומקומות פנויים לכל השאר כולם ישבו רחוק מהמסלול,חשבתי לעצמי למה?אז כמו כל סקרן הלכתי וישבתי קרוב למסלול,אחר כך הבנתי למה כולם יושבים רחוק,המכוניות מעיפות חתיכות בוץ ואדמה למרחקים שלא מביישים סוללת תותחנים,חלק מהחוויה היה מצחיק ומהנה,המכוניות האלו טסות ע"פ הכרוז הם נוסעות 110-130 מייל לשעה,לסיום הופעת זיקוקים שהתחילה כמופע חובבנים אפילו אמרתי לעצמי "בואינה אפילו ביום העצמאות האחרון שהיינו בשדרות היה טוב יותר",לאחר כמה דקות אכלתי את הכובע של הבחור שלידי כי אני באתי בלי,המופע היה מרהיב וארוך עם שלל אפקטים,הצגה כמו שרק אמריקאים יודעים לעשות ,נשארתי פעור פה.
שמח ומרוצה חזרתי לחדרי לוואצאפ למשפחה ולחברים מה הם מפסידים.

קשה לצלם גם חשוך וגם מהיר.












 איזו אווירודינמיקה.






זה מנוע!!!נינג'ה ZX1200R.




 

בפוסט הבא המשך וושינגטון-כי פשוט יש עוד מה לספר על סיאטל,ביקור נוסף בטוראטק,והחצייה לקנדה.
מקווה שתהינו קריאה מהנה.




הערה: כל הזכויות שמורות אין להעתיק או לפרסם תמונות ללא אישורי .

תגובה 1:

  1. לא רק האפנועים,גם המטוסים וצילום נופים משגעים זורמים בעורקיך.תמונות משגעות.

    השבמחק