יום רביעי, 24 בספטמבר 2014

פרודו ביי

פרודו ביי-סופה או תחילתה של יבשת אמריקה תלוי בכיוון המבט.

שנה טובה ומתוקה,אושר,בריאות,הצלחה ושגשוג למשפחתי חבריי ולכל בית ישראל

30.7.14

לאחר שסיימתי להרכיב את הצמיגים אצל הבן אדם המוזר נסענו למוסך ימאהה שנמצא בעיר פיירבאנקס שבאלסקה,המטרה לבצע טיפול שני לאופנוע לפני הנסיעה לפרודו ביי(Deadhorse) שנמצאת בקצה הצפוני ביותר ביבשת אמריקה שאליו כלי רכב פרטי יכול להגיע,הדרך לשם לא פשוטה ומצריכה נסיעה ארוכה בשבילי עפר,לכן צריך ליישר קו ולצאת מוכנים.

סוכנות ימאהה כמו רב הסוכנויות באמריקה מוצפת באופנועים ואביזרים לרוכב ולאופנוע הטיפול לאופנוע שלי בוצע ע"י המכונאי במוסך וסבסטיאן שהאופנוע שלו כבר לא באחריות ביצע טיפול בעצמו,איך שאני קינאתי בו,עזרתי לו קצת ובינתיים גם הסתובבתי קצת בסוכנות,חוץ מאופנועים ואביזרים החנות מוצפת בפוחלצים של חיות ודגים.


דייויד מבצע טיפול שני לקרנף.






 וגם סבסטיאן מבצע טיפול .



מוסך ימאהה בפיירבנקס.









זה הכחול גדול יהיה.




יש גם בירוק.





זאב זאב.







זה המוס היחיד שצילמתי.







תראו כמה הוא גדול ביחס לאופנועים וזה רק הראש.





גם אני רוצה תמונה.






המחירים ברצפה ביחס לארץ.






אופנועי ספורט.








יש גם בכתום.






פעם ראשונה שאני רואה אופנוע שלג מקרוב.




היו גם קאסטומים.













דגים מפוחלצים.





 תראו איזה ענק הסלמון ביחס לדלת עכשיו תחשבו כמה ענק הדוב שאוכל כמה כאלו ביום אחד.








 


לאחר שסבסטיאן והמכונאי סיימו את שני הטיפולים,הגיע בחור עם רכב אספנות מסוג שברולט שנת 76,התחלנו לדבר,הוא סיפר שהוא קנה אותה לפני כמה שנים בלאס ווגאס,הביא אותה לאלסקה ושיפץ אותה בעצמו,כשסיימנו לדבר ולצלם יצאנו לכיוון מרכז הקניות לחנות הוולמארט כמו בכל ארה"ב מוכרים הכל כולל אקדחים ורובים אמתיים,הגעתי לשם במטרה לקנות גריקן 4 ליטר אותו אמלא לפני הנסיעה והכניסו לאחד הארגזים,

הצורך בג'ריקן לנסיעה הספציפית הזו היא בעיקר מהסיבה שבדרך לפרודו ביי(Deadhorse) יש קטע באורך של כמעט 400 ק"מ ללא דלק או תחנות שירות פשוט כלום,הכי רחוק שנסעתי עם המיכל דלק של הקרנף ולא חיכיתי עד שיגמר הדלק לגמרי היה 350 ק"מ אז זה גבולי ולכן יש צורך במיכל דלק נוסף למקרים ותגובות. קניתי עוד כמה שטויות ונסענו לאוניברסיטה,הלילה הולכים לישון מוקדם למרות האור שבחוץ מחר יום ארוך ומאתגר אמרתי לילה טוב לקרנף מחר זה המבחן שלך!!
קבעתי עם סבסטיאן לשעה 7:15 ע"י האופנועים ועפתי לישון.


גם אני רוצה קורבט 76'.













סבסטיאן ואני.





רכב גדול לאנשים קטנים.








ביל וסבסטיאן .






בבוקר קמתי מוקדם,אריזת הציוד ההכרחי בלבד לנסיעה בוצעה כבר אתמול בערב,את התיק עם הציוד מחנאות והדברים שאני לא צריך השארתי לשמירה במשרדי הקבלה שבמגורי האוניברסיטה ללא תמורה,שתיתי קפה ממכונת השתייה בלובי הכניסה וחשבתי על הנסיעה,ההתרגשות לקראת הלא נודע למרות שהלא נודע  כן נודע לי דרך הפורומים והייתי מוכן לנסיעה ולאתגר הלא פשוט.

הנסיעה לפרודו ביי מפיירבנקס ארוכה ע"פ גוגל מפות כ 800+ ק"מ מתוכם כמו שציינתי 400+ ק"מ דרכי עפר ללא שום דבר,ללא תחנות דלק,מוטלים,מסעדות כלום פשוט שממה,ע"פ חישובינו הזמן הדרוש במהירות צריכת דלק מינימלית הוא כ 15 שעות נטו.
פגשתי את סבסטיאן ליד האופנועים התארגנות זריזה ויצאנו לדרך היוצאת מן העיר לכיוון דרך ציר הנפט המפורסמת הדלטון הייווי(Dalton Highway)הדרך שאורכה 666 ק"מ (כ 80% אינה סלולה)מפותלת ועוברת בין יערות ללא סוף,במחצית הראשונה של הנסיעה אנחנו נוסעים ללא התייחסות כל שהיא לצריכת הדלק סבסטיאן מוביל ולפעמים אני,אנחנו ממשיכים בזרימה עם הכביש המפותל עד שלפתע אני מבחין בשלט המציין את תחילת הדרך המפורסמת,כמובן שישר אני עוצר אין מצב שאין פה תמונה עם השלט הנ"ל.

נתיב הנסיעה המתוכנן.








שלט המורה על תחילת דרך דלטון המפורסמת.




למרות שסבסטיאן לא רצה להצטלם עם השלט הקרנף שלו זכה לתמונה.





לאחר השלט הנ"ל מתחילה ההרפתקה,הדרך ברובה סלולה ומדי פעם מתחלפת בקטעי עפר,כהכנה לבאות לאחר התדלוק האחרון אנו לא נראה אספלט במשך מאות קילומטרים,מיד אני מרגיש הבדל עם הצמיגים החדשים האופנוע פשוט זורח ונותן ביטחון עם אחיזה נהדרת,פה ושם אני מנסה לראות האם מערכת בקרת האחיזה נכנסת לפעולה ומתערבת בהאצת האופנוע כמו עם הצמיגים המקוריים אך לא האחיזה פשוט נהדרת,בכדי להכניסה לפעולה אני צריך ממש להתאמץ ולפתוח גז בחדות כאשר החול נעשה קצת עמוק או שיש אבני דרדרת על השביל,איזה הבדל נקווה שהצמיגים ימשיכו כך גם לאחר שישחקו ויצברו על סולייתם כמה אלפי ק"מ.

פה ושם מצליח לראות מרחוק פעם מימין ופעם משמאל את צינור הנוזל השחור ששווה זהב,הצינור הנ"ל מעביר את הנפט הנשאב מבארות הקידוח כל הדרך לארה"ב ולאחר מכן הוא חוזר לכאן בתור דלק.
בהמשך הדרך הגענו לגשר החוצה את נהר היוקון,גשר ארוך אשר ריצפתו מעץ,הגשר עובר מעל נהר רחב ידיים ומרשים ביופיו,מיד לאחר הגשר מגיעים לנקודת התדלוק אחת לפני אחרונה,אל תחנת הדלק שהיא בעצם מיכל דלק הגיע רכב שכתוב עליו מארגנטינה לאלסקה,מדובר על זוג צעיר שיצא מארגנטינה לפני 3.5 שנים ועשה את כל הדרך צפונה,סבסטיאן ניצל את ההזדמנות לדבר בשפת אימו וכולם התחילו לפטפט בארגנטינאית,לאחר כמה דקות כשהם סיימו המשכנו בדרכנו מכאן כבר כמעט הכל שבילי עפר כאשר פה ושם יש קטעים רטובים/לחים קצת בוציים והדרך מפותלת ועוברת בנוף מקסים פשוט נהדר,אך הדרך עוד ארוכה ולאחר כמה שעות באחת מהעצירות להתרעננות ומתיחת איברים הגיע בחור כבן 60 רכוב על סוזוקי וי סטורם ונעצר לידינו,גם הוא בדרך לשם,התחלנו לדבר בנוהל הרגיל ולבחור קוראים מרק והוא מקנדה, הוא תכנן לעשות את הלילה בנקודת התדלוק ומחר לצאת לכיוון פרודו ביי לאחר שהסברנו לו את שיקולינו המפורטים בהמשך הוא השתכנע והחליט להמשיך איתנו עד הסוף,לאחר כמה עשרות ק"מ אנו מגיעים לנקודת התדלוק האחרונה לפני פרודו ביי הנקראת קולדפוט(Coldfoot) עד כאן סבסטיאן הגיע בשנה שעברה ולאחר שמזג האוויר השתנה והפך סוער הוא קיבל רגליים קרות תרתי משמע וחזר לפיירבנקס,הפעם הרגליים היו חמות ומזג האוויר היה נהדר שמיים כחולים והגשם לא נראה באופק.
מכאן ואילך אני נוטל את ההובלה וכמובן שמפה והלאה מתחילה משמעת דלק-אין פתיחות גז חריפות, המהירות קבועה וללא עצירות מיותרות פשוט הילוך שישי וקדימה לכיוון היעד הנכסף.
ביציאה מהתחנה יש שלטים המזהירים על הסכנות בדרך וביניהם גם על המרחק לתחנה דלק הבאה,הרבה רוכבים עוצרים בקולדפוט ללילה וביום שלמחרת ממשיכים לפרודו ביי,היות והכל יותר יקר כאן ואנו קצרים בזמן,שמנו לנו למטרה לדלג על נקודת העצירה ולעשות הכל ביום אחד,כמו כן תחזית מזג האוויר ליומיים הקרובים חזתה חלון הזדמנויות חד פעמי ללחוצי זמן שכמונו,נעים ושימשי והסיכוי לגשם נמוך מאוד,לאחר מכן מהיום השלישי והלאה צפוי להיות סוער,גשום,ערפילי עם סיכוי גבוה לשלג,אז אין ברירה גם נחסוך לילה ואת העלויות המשתמעות מכך וגם מזג אוויר סוער המתקרב ובא יכול לגרום לנו לצרות צרורות ואף היתקעות בפרודו ביי לזמן לא ידוע במידה והכבישים יהיו בלתי עבירים או מכוסים בשלג.
טוב אז ממשיכים,השבילים ברובם נהדרים ומפתים לפתוח מצערת אך הפעם לא!כל הזמן העיניים רצות לכיוון מד הדלק ולכיוון הצג המחווה על כמות צריכת הדלק המופיע על הצג.בצד השביל אני רואה שלט המורה על ההגעה לחוג הארקטי(arctic circle) פה אני חייב תמונה,סימנתי לכולם לעצור ופנינו לשביל המוביל אל השלט המפורסם.


אספלטוש אנחנו עוד נתגעגע אליך.




הקרנף על הגשר.





מקום כזה חייב תמונה פנורמית.



  

כמה תמונות עם הגשר היפיפה הזה מעל נהר היוקון.



נהר היוקון האדיר בתקופת רגיעה.





 הגשר לבדו.ועוד אחת כי קשה לבחור.







צינור הנפט העובר גבוהה מעלי.














 החברה מארגנטינה.











הקרנף והשלט.






מצביע על הנקודה בה אנו נמצאים.





 סבסטיאן מארק ואני.




  מיקומנו על הכדור מסומן בכוכב.






בגדול כתוב שימו לב מפה כל אחד אחראי על התחת של עצמו.





משם אנחנו ממשיכים והנוף מסביב עוצר נשימה מרחבים פשוט אין סופיים של שממה רצות לצידנו,כמעט ואין תנועה על הדרך,פה ושם חולפות אותנו ואנחנו אותן משאיות הנושאות מטען,ציוד והספקה לעיירה הרחוקה ובחזרה ממנה,המשאיות הנ"ל יוצרות ענני אבק הנשאים לגובה ונראים מרחוק,כאשר נהגי המשאיות מבחינים בנו הם מתרחקים כמה שיותר לכיוון השוליים ונותנים לנו לעבור וגם אני משתדל להיצמד לשוליים בעת החליפה על פני המשאיות גם בגלל האבק אך בעיקר בגלל האבנים שהם מעיפות,גם הקרנף אינו מבייש ויוצר ענני אבק וחונק את סבסטיאן והאבק של סבסטיאן חונק את מרק ולכן שומרים מרחק קבוע בינינו.
מדי פעם אנו מגיעים לדגלן-איש אחזקה המורה לעצור ולהמתין לרכב הליווי המלווה את השיירה המגיעה ממול,זו הזדמנות טובה להפסקה,מנוחה,ופטפוטים עם החברה.
כאשר אנו רואים דגלן העוצר אותנו אנחנו מבינים שבכמה הק"מ הבאים מבוצעות עבודות לתיקון השביל וזה אומר דרך משובשת/בוצית/חצץ בגודל כדורי פינפונג/חול עמוק ולכן כולם נכנסים למוד זהירות וכך אנו חוצים קטע אחר קטע,הכי גרוע זה המצא עם החצץ הגדול והרטוב,האופנוע ומשקלו משחקים מצד לצד,הדרך הטובה ביותר היא לרכוב בעמידה ולהישען אחורנית בכדי להפחית מהמשקל על הגלגל הקדמי.
לאחר כ 250 ק"מ כבר חצינו את נקודת האל חזור והכוונה שמפה אין חזרה גם אם צריך לחזור מכל סיבה שהיא הדלק כולל המיכל הנוסף לא יספיקו עד קולדפוט ,השמש מסתובבת סביבנו,השעות חולפות בשעוננו,המרחק נצבר תחתינו,מד הדלק מחסיר כל פעם עוד קו ועוד קו והיעד אינו נראה באופק,
באחת העצירות סבסטיאן מציע לתדלק מהג'ריקן ואני אומר לו "אם אתה רוצה תתדלק אני ממשיך עד לסיום המיכל,ברצוני לראות מה הוא המרחק המקסימלי עם מיכל דלק אחד" נשאר עוד קו אחד לפני שנורת הדלק תחל להבהב,
ההרים הפכו למישור העצים הפכו לשיחים ולעשבים נמוכים,כאן זו השממה האמיתית,רוב השנה קפוא פה וגם בעונה החמה בעומק האדמה היא עדיין קפואה ולכן כלום אינו גדל כאן למעט העשבייה,מביט מסביב ומחפש חיות בר עדרי קריבו (Caribou)וחיות בר אחרות אך כלום נאדה,השעות חולפות והטמ"פ מתחילה לרדת עכשיו כבר קריר,אני לא נחשב אחרים היו מגדירים זאת כקר,מתחת לחליפת הרכיבה אני לבוש בבגדים תרמיים ופעם ראשונה שניסיתי גם כובע גרב תרמי ולא מתתי עליו,זה פשוט לא נוח לי,היעד מתחיל להיראות באופק נורת הדלק עדיין לא מהבהבת כל הכבוד לקרנף ולי שנינו התאפקנו ושמרנו על צריכת הדלק,בכניסה לעיר הנורה החלה להבהב המשמעות היא שנשאר עוד כגלון(3.75L)כל הכבוד קרנף שלי יכולנו להמשיך עוד,גם האופנועים של סבסטיאן ומרק לא נזקקו למיכל הדלק הנוסף.
השעה כבר 23:00 תדלקנו את האופנועים בתחנה אוטומטית ונסענו למלון פרודו ביי כ 50 מ' משם,המלון משרת בעיקר את העובדים בחוות שאיבת הנפט,שאלנו על חדרים ומתברר שנשאר חדר אחד זוגי,אך אנחנו שלושה מה עושים?ביקשנו מפקיד הקבלה שיבדוק במלון הסמוך האם יש חדר יחיד ומתברר שיש אך המחיר גבוהה ב 50$ וללא ארוחות,מרק הציע שהוא ילך לשם היות ואני עם סבסטיאן כל הדרך אך סבסטיאן רצה להיות לבד אז אני ומרק ניקח חדר זוגי,לא אכפת לי כלום עכשיו רק לאכול ולישון.
ממאמרים שקראתי חדר יחיד עולה כ 190$ כולל ארוחות שחיתות מה שאני קורה לו "תאכל עד שתמות"
יקר ללא ספק אך המיקום הנידח גורר עלויות נוספות של שינוע האספקה וכו' לא נורא רק לילה אחד,בחדר הזוגי עלה לכל אחד 116$ לי זה לא משנה שיש איתי עוד מישהו בחדר,הגענו לחדר האוכל וכבר היה סגור, אך לא נשארנו רעבים בחדר האוכל יש מקררים מלאים בכל טוב,מלאתי צלחת עם המבורגרים שאפשר לחמם במיקרו,ירקות,פירות,גבינות ומה לא,פתחנו שולחן וסבסטיאן הצטרף לארוחה(בתוספת תשלום מצידו) אכלנו לשובע,סידורים אחרונים פריקת חלק מהציוד הנחוץ ללילה כמה תמונות מהאין לילה כאן כבר אחרי 1:30 לפנות בוקר 2- מעלות אז קדימה לחדרים ,קבענו ל7:30 ארוחת בוקר והלכנו לישון.


אחחח איזה יופי.








 
הקרנף בפוזה מגרה באחת מעצירות ההמתנה לרכב הליווי.




והנוף מסביב יאללה איזה יופי.





אני והוא.





הקרנפים נחים וסבסטיאן מרוקן שלפוחית.




אחת מהמפלצות שנעות על הדרך.






ועוד אחת.




מרק וסבסטיאן ברגע של פטפוט.












יא אאלללההה.





תחנת הדלק בפרודו ביי(23:00).




שכחתי להוריד תכובע 23:00 בלילה 0 מעלות .








סבסטיאן אני יודע שאתה עייף אבל בחיית תן עוד תמונה רק בלי הכובע.








מלון "פרודו ביי" בשעה 1:50 לפנות בוקר אור יום מלא בעונה הזו.





המיטה שלי בחדר הזוגי במלון.













בבוקר לאחר שזללנו ארוחת בוקר התארגנו ליציאה,אפילו קיבלנו סנדוויצ'ים ופירות לארוחת צהריים אותה נאכל במהלך היום,יצאנו שלושתנו אל הדרך חזרה,קר על הבוקר,מחוון הטמ"פ החיצונית מראה 34 מעלות פרנהייט שזה בערך מעלת צלזיוס אחת,מתחילים בתנועה לכיוון דרום האופנועים מתגלגלים לצד מרבצי העשב האין סופיים,כעת בראש יש הקלה בנושא הדלק אנחנו יודעים בוודאות שהאופנועים שלנו יכולים לעבור את המרחק ללא הדלק הנוסף בלי שום בעיה ולכן אני מרשה לעצמי פה ושם לעצור לצילומים,הבעיה היא היתושים תמיד חשבתי שיתושים מתים בקור,פה זה לא עובד למרות שקר זה נחשב קיץ ולכן היתושים בכמויות עצומות,בכל עצירה ממש עננים של יתושים אפילו שהקסדה סגורה הם מוצאים את הדרך פנימה.
באחת הירידות אני רואה מולי רכב מטפס באטיות,הרכב הזה מוכר לי מאיזה מקום,ואכן כן זה הארגנטיניים מה אתם רק פה?אנחנו כבר בדרך חזרה נופפנו להם לשלום והמשכנו קדימה.
אנו ממשיכים וממשיכים ומגיעים למעבר ההרים אטיגון פס( Atigun Pass) הנוף מרהיב וכמו שאני אומר תמיד,הדרך חזרה נראית כדרך חדשה לגמרי,את ההרים שראיתי קודם במראה או מצידם השני כעת הם ממולי,השעות עברו,המיילים נצברו,שוב הנוף השתנה הפעם העשבים הנמוכים הפכו לעצים גבוהים,מדי פעם יורד גשם והופך תעסק לחלקלק,פה ושם אני מבחין מרחוק בעדרי קריבו ואיילים,היו גם קטעים יבשים ומהירים בהם אפשר היה לראות 182 קלמנטינות לשעה (בצג ה GPS) ענני האבק שהקרנף יוצר בכמויות מסחריות וכך בדרך פתלתלה ונפלאה אנו ממשיכים לאורך כמה שעות טובות,היות וגזגזנו קצת היום כ 32 מייל מקולדפוט נורת הדלק החלה להבהב ולכן חזרתי למוד חיסכון עד לקולדפוט.
מכאן והילך הדרך הרבה יותר קלה ולכן כאשר הגענו לתחנת הדלק בקולדפוט קפצנו מאושר והשמחה יצאה החוצה בחיבוקים ואמרנו כולם "YESSS WE DID IT" ,סבסטיאן שוב אמר ש"הפעם סוף סוף הוא עשה זאת וזה אך ורק בזכותי",עניתי לו "כלום לא בזכותי,פשוט צריך לרצות מספיק ולהיות אופטימי והכל יסתדר לטובה".
בתחנת הדלק שיש בה גם מסעדה היו עוד אופנוענים שרק הגיעו ותכננו לישון בקולדפוט ולהמשיך למחרת, עדכנו אותם בתחזית מזג האוויר ובתנאי הדרך ואני מקווה שהם הצליחו להגיע לשם ובחזרה בשלום.
לאחר שאכלנו את הסנדוויצ'ים והפירות הצטלמנו ונפרדנו ממרק הקנדי היות והוא רצה להישאר באזור ללילה נוסף,סבסטיאן ואני המשכנו בנסיעתנו דרומה.


מובן לכולם שזה לא ציפורים.







אי אפשר לעצור פשוט בלתי נסבל.









כמה חרקים שלא זכו לחיים ארוכים.




צינור הנפט כחלק מהנוף.




סוף סוף קצת חיות בר.














מטען חורג.











אמצע הטיפוס במעבר ההרים אטיגן פס .






הקרנף נח בפוזה קרבית.



מרק בדרך למעלה.





קולדפוט-שמחים ומאושרים במסעדה שצמודה למיכל הדלק.



המשכנו בנסיעה ועצרנו לתדלוק נוסף בתחנת הדלק הצמודה לגשר מעל נהר היוקון,פגשנו שם 2 רוכבי BMW R1200GS ADV מדרום אפריקה הם קנו את האופנועים באנגליה והם בדרכם לפרודו ביי,אמרתי להם שכזה אופנוע רציתי לקנות ובסופו של דבר הלכתי אחרי ההיגיון הבריא וקניתי את הקרנף,גם להם אחלנו בהצלחה ועדכנו אותם במצב הדרך והמז"א המתקרב.
לאחר כמה שעות הגענו לרצועות אספלט ארוכות איזה כיף,כמה שהתגעגעתי אליך אספלט שחור למרות שנהניתי מאוד על דרכי העפר,הגענו לסוף דרך הדלטון,עצרנו שוב לתמונה רק שעכשיו הקרנפים מלוכלכים, המשכנו בדרך אנחנו כבר מעל 10 שעות רוכבים העייפות כבר מתחילה להשתלט עלינו,עצרנו פה ושם בכדי לתדלק ולמתוח שרירים,הגענו בשלום ב 23:30 לאוניברסיטה,הנסיעה הייתה מתישה סה"כ 32 שעות רכיבה וקצת יותר מ 1600 ק"מ ביומיים,לכן לקחנו חדרים באוניברסיטה ליומיים נוספים,מרב עייפות השארתי את התיק הגדול בשמירת חפצים עד ליום שלמחרת פשוט לא היה לי כח לסחוב אותו לקומה השלישית למרות שיש מעלית.
סבסטיאן רצה להחליף את הצמיג האחורי שלו ביום שלמחרת,לצמיג כביש אותו הוא סחב כל הדרך מטקסס וביקש שאעזור לו בפירוק הגלגל והרכבתו במוסך ימאהה כך הוא ישלם פחות על העבודה,קבענו ליום שלמחרת בשעה 9:30 בלובי,הלכתי להתקלח קצת עדכונים בחדשות מהארץ ונפלתי שדוד על המיטה.


חנינו בצורה הזאת באופן מקרי לחלוטין.




BMW R1200GS ADV.



 הקרנף מלוכלך בסוף הדלטון.







סבסטיאן תשוש אך למרות הכל בודק בכל עצירה את צמיגיו.













תמונה אחת שווה אלף מילים.


ועוד אחת.













בפוסט הבא- שוב ביקור במוסך ימאהה ,הפרידה מאלסקה ומעבר לקנדה.
מקווה שנהניתם מהפוסט.




הערה: כל הזכויות שמורות אין להעתיק או לפרסם תמונות ללא אישורי .