יום שבת, 20 בדצמבר 2014

מקסיקו-המופלאה פרק ב'


13.9.14

חג חנוכה שמח לכל בית ישראל.

מקסיקו חוגגת את יום העצמאות שלה בתאריך ה 15.9 כך שאני מתכנן להגיע אל עיר הבירה מקסיקו סיטי(Mexico city) יומיים לפני כן ולמצוא מוטל זול עם חנייה לאופנוע,מקסיקו סיטי היא עיר מפלצתית בסדר גודל בלתי נתפס זו העיר הגדולה ביותר בצפון אמריקה עם כמות תושבים הגדולה מכמות התושבים במדינת ישראל כולה,בעיר כיום יש מעל ל 8.5 מיליון אנשים ובמחוזות שמסביב לעיר כ 23.5 מילון תושבים,
לכן אני מתכוון להיכנס אל העיר הזו ומכין את עצמי נפשית לכך,כמו שאתם כבר יודעים אני לא מת על ערים גדולות וכאן מדובר בעיר גדולה וענקית עם תנועה רבה ופקקים לרב.
לאחר שסיימתי לארוז את הציוד יצאתי לכיוון סדום ועמורה,כבר בכניסה לישובים שמסביב התנועה החלה להיות עמוסה וככל שאני מתקרב אל העיר זה רק הולך ומחמיר,נהגי המשאיות,מוניות,אוטובוסים והמיניבוסים שמים קצוץ על אופנועים והמתח בנהיגה נראה על פני כולם,העשן ממנועי הדיזל נראה מרחוק,לכן הכנסתי את  עצמי למוד מלחמה והכוונה למלחמת הישרדות,לאחר קצת יותר משעתיים הגעתי למרכז העיר,כבישים חד סיטריים רחובות ללא מוצא ואני ללא GPS וללא מפה נורמלית,כדי לנווט בעיר אני משתמש בגוגל מפות עם נקודות ציון של מוטלים באזור המרכזי ובלב ליבה של מקסיקו סיטי,אני עובר ממוטל למוטל ומאכסניה לאכסניה והכל לא מתאים לדרישותיי,או שמלא או שאין חנייה או שהמחיר בשמיים או שזו שכונה בה לא כדאי לישון,חלק מהרחובות חסומים עקב ההכנות ליום העצמאות דבר שגורם לברבורים להתמשך ללא סוף,לאחר כ 4 שעות בהן אני מזיע כמו סוס ורף הסבלנות שלי כבר מזמן על מצב מבעבע מעצבים לא הצלחתי למצוא מוטל במיקום טוב ושעונה על ציפיותיי כבר 14:00 ואני עדיין מתברבר,נמאס לי לעזאזל עם יום העצמאות ועם עיר הבירה הזאת,החלטתי עד כאן,מפה אני עף כמה שיותר מהר,רק שתבינו כמה היה מעצבן ולא נחמד על הכבישים בעיר הגדולה אני שאוהב לצלם כל דבר לא צילמתי אפילו תמונה אחת במקסיקו סיטי.
טוב החלטתי על תכנית חירום ואני ממשיך אל העיר פואבלה(Puebla) אליה לא בטוח שאספיק להגיע לפניי רדת החשיכה,אך אין לי ברירה,אני ממשיך,גם היציאה מהעיר הייתה קשה ופקוקה ולקח לי המון זמן למצוא את הכביש הנכון לכיוון העיר הנ"ל,בדרך שוב כמו בכל הכבישים שהם לא כבישי אגרה אני עובר בין כפרים ועיירות בדרך,כשעה לפני חושך אני מגיע לעיירה ווחוזינגו(Huejotzingo)משמאלי אני רואה מלון שנראה דיי נחמד אני נכנס ומברר פרטים,החדר יפה,יש חנייה,אינטרנט וממש זול סבבה אני אשאר פה 2 לילות לפחות,את הקרנף חניתי בחנייה מאובטחת שצמודה לחלון בחדרי,באחת העצירות היום הבחנתי שרפידות הבלם האחורי שחוקות כמעט עד הסוף,לאחר קצת יותר מ 20,000 ק"מ סביר בהחלט,מה שכן מוזר שהרפידות האחוריות נגמרו לפני הקדמיות בדר"כ הקדמיות נגמרות קודם,יכול להיות שזה בגלל מערכת הבלימה המשותפת שיש בסופר טנרה(הקרנף)בגדול זו מערכת שמשלבת בלימה בשני הגלגלים,כאשר לוחצים על ידית הבלם הקדמי היא מפעילה גם את האחורי בערך ביחס של 70% קדמי 30% אחורי(אבל אל תתפסו אותי במספרים) לפני שעזבתי את ארצות הברית קניתי 2 סטים של רפידות,אחד קדמי ואחד אחורי,להחליף רפידות אחוריות זה די פשוט,להוציא ולהכניס את הכלים לוקח יותר זמן מלהחליף את הרפידות עצמן,תוך כ 5 דקות הקרנף התחדש בסט חדש ואני לאחר יום עמוס בתנועה רץ להתקלח ולאחר מכן להסתובב בעיירה אליה הגעתי,הלכתי לכיכר המרכזית שנמצאת כדקה הליכה מהמלון,זו כיכר טיפוסית ובכל ישוב במקסיקו יש אחת כזו ורובן נראות אותו הדבר,כיכר עם גינה ומסביב חנויות,כנסייה אחת או יותר דוכני אוכל וכו',העייפות והמתח על הכבישים שליוו אותי למשך כל היום חלפו תוך רגע,הכיכר המרכזית מוכנה לכבוד יום העצמאות,הכיכר מקושטת ומלאה במתקני שעשועים ואיפה שיש מתקנים שכאלו יש גם מלא ילדים ומשפחות,כולם שמחים ומחייכים וואוו איזו אנרגיות חיוביות יש כאן,מצאתי מקום נחמד לארוחת ערב נשנשתי לי כמה טורטיות עם עוף וסלט,לאחר מכן הסתובבתי עוד קצת ברחובות העיירה וחזרתי לנוח מיום ארוך ומתיש,המלון הוא מלון משפחתי נחמד ויפה שמנוהל על ידי הבן קרלוס,למרות הקושי בדיבור השפה הספרדית הצלחנו לדבר ואפילו להתבדח,קרלוס התעניין במסע שלי וביקש לראות תמונות,הראיתי לו על המפה מאיפה באתי ולאן אני מתכוון להמשיך.
נשארתי במלון הנחמד הזה יומיים בהם נחתי והסתובבתי בעיירה הנחמדה,עברתי בין הסמטאות והרחובות שמסביב לכיכר המרכזית,סה"כ עוד עיירה טיפוסית כמו כל העיירות במקסיקו אך כאן האווירה הייתה יוצאת מן הכלל,בתים צבעוניים,כיכר מרכזית יפה,קתדרלה חדשה ואחת עתיקה,חנויות מסביב,מוזיקה וריח האוכל באוויר מה עוד אפשר לבקש פשוט נהדר,הקתדרלה עתיקה הייתה צמודה למלון והעירה אותי בצלצולי פעמון בשעה 6 בבוקר,אז אם כבר קמתי מוקדם אקפוץ לבקר שם ולראות במה מדובר. 



מישהו מבין פה רומנית?








רפידות חדשות לעומת המקוריות ששחוקות כמעט עד הסוף.






הקליפר מפורק וממתין לרפידות חדשות.





בחניית המלון בעת החלפת הרפידות.






מלון חדש ונחמד.









ארוחת ערב-טורטיות עוף וירקות.









אשכרה שווארמה רק פחות טעים מבארץ.




העצים מפוסלים בגינת המלון.






מנהל המלון קרלוס הגבר ואני.







לונה פארק בכיכר המרכזית.











דוכן אוכל צבעוני.





בכניסה לקתדרלה העתיקה שנמצאת מאחורי המלון.
























יפה נכון?אבל למה לעזאזל לצלצל בפעמונים הענקיים האלו בשש בבוקר?







אתם קולטים כמה עתיקה הקתדרלה?





לא יודע אם מותר לצלם או לא,בכל זאת צילמתי כמה תמונות בתוך בקתדרלה.




פסל של יהושע.















ברחובות העיירה.





חתימות גרפיטי על הקירות,חבל כל כך יפה למה להרוס?






שמות החנויות מצוירים על גבי הקירות,ממש אומנות.













צבעי האש-צהוב ואדום,ישן מול חדש.














פשוט יפה.



יום העצמאות בפתח,דגלי מקסיקו למכירה.










מכינים טורטיות בלי סוף.






מקסיקו כל כך צבעונית.










וואו שוב נעשיתי רעב.




לא סיימו לצבוע את צידה האחורי של הקתדרלה.












טוק טוק משמש כמונית מקומית.

























למי מתחשק שייק פירות?





שלום אפשר שייק בננה עם חלב בבקשה?





















שוב הייתי רעב.




 


לאחר יומיים בעיירה ווחוזינגו החלטתי שאני ממשיך אל עבר המטרה שלי אל העיר סן קריסטובל דה לאס קאסאס(San Cristóbal de Las Casas)שנמצאת במחוז צ'יאפס אך הדרך לשם עוד ארוכה ואצטרך לישון עוד 3 לילות בדרך עד שאגיע לשם,לכן בחרתי לי נתיב לכיוון דרום מזרח אל עבר העיר קורדובה(Córdoba)בה אשן לילה ומשם אמשיך לעיר טוקסטאפק(Tuxtepec) ואח"כ אל העיר מינאטיטלן (Minatitlán)ואז אשנה כיוון לדרום מערב אל העיר סן קריסטובל.

הנתיב בו נסעתי ממקסיקו סיטי לסן קריסטובל.










הר געש בדרך.










בדרך לעיר קורדובה טעיתי באחת מהפניות ועד ששמתי לב שטעיתי כבר התרחקתי ממש ואפשר לומר שהלכתי לאיבוד,הגעתי לכפרים נידחים ולדרכים ללא מוצא הGPS לא מדייק והמפה בגוגל מפות אינה זמינה היות ואין לי אינטרנט,על פי הנתיב שה GPS כן הראה לי אני אמור לעבור דרך שמורת טבע ומשם אגיע לכביש הראשי,שוב התברברתי באחד הכפרים והדרך הפכה מטובה למשובשת ולבוץ,הגעתי לנקודה בה אמרתי עד כאן פרסה וחוזרים לאספלט כנראה שהפנייה שפספסתי בתוך הכפר היא הנכונה שתחזיר אותי לכביש הראשי,כל אותה העת אני ממשיך לטפס בתוך שמורת הטבע פה כבר ממש הלכתי לאיבוד נורת הדלק החלה להבהב ואני אומר לעצמי "איזה חמור אני שלא תדלקתי קודם בתחנה" ואז הצד ההרפתקני אמר "יאללה תמשיך הג'ריקן מאלסקה עדיין מלא וממתין בארגז הימני",המשכתי לטפס בכביש השומם הזה וכבר הגעתי ל 3,000 מ' מעל לפני הים,כבר חשבתי לעצמי אם יהיו שודדים איך אגיב ומה אעשה,פתאום לאחר סיום הטיפוס נפרס לפני נוף מדהים כל העמק ובקצהו העיר מאלטראטה (Maltrata)הכביש יצוק מבטון וחרוץ מחריצים כנראה לניקוז המים,עצרתי באחת הפניות להפסקת צילום ומנוחה למרות האזור השומם הרגשתי בטוח,הנוף המדהים עם האוויר הצלול פשוט עשה לי את היום כל הזמן חזרתי ואמרתי "איזה כיף ללכת לאיבוד",הכביש היורד מטה הוא כביש מפותל מאודדד,שביל הנחש של מצדה פרייר לעומת הכביש הזה,עשרות סיבובים משופעים,ירידה בזווית לא הגיונית,גם בהילוך ראשון המנוע לא מצליח לבלום את הקרנף ואני נעזר בבלמים,הירידה נמשכת כ15 ק"מ בהם השתמשתי במצערת הגז מקסימום 5 פעמים,במהלך ה15 ק"מ הנ"ל ירדתי מגובה 3,000 מ' לגובה 1,000 מ' תוך כמה דקות,בקבוקי המים והקולה התכווצו לצורות מוזרות,כאשר הגעתי לעיירה נכנסתי לתחנת הדלק ותדלקתי 22 ליטר כאשר במיכל אמורים להיות 23 ליטר(ע"פ היצרן)משם המשכתי אל הכביש הראשי ואל העיר קורדובה הגעתי לקראת חשכה ומצאתי מוטל זול וסגרתי את היום.





מתחילים לטפס,כאן עוד חשבתי שאני יודע איפה אני.










הירוק הזה מכל כיוון.










פה כבר ידעתי שהלכתי לאיבוד-הכביש היורד אל העיר שבעמק תוך 15 ק"מ ירדתי 2,000 מטרים.








הקרנף מלוכלך ונהנה מהנוף.









שוב אומר שהיה שווה ללכת לאיבוד.





ועוד אחת כי זה פשוט יפה.





כך נראה הכביש בו הלכתי לאיבוד על המפה.




צולם בגשם זלעפות,קטר קיטור בקורדובה.





ניחשתם נכון,שוב הייתי רעב.





 


בבוקר לאחר שינה טובה יצאתי לכיוון העיר טוקסטאפק(Tuxtepec)הדרך הייתה נחמדה ועברה דרך כפרים קטנים לקראת ערב הגעתי ומצאתי מוטל נחמד אכלתי התעדכנתי בחדשות מהארץ והלכתי לישון,למחרת המשכתי אל העיר מינאטיטלן (Minatitlán)שגם היא תשמש אך ורק כנקודת עצירה ללילה,הסיפור היחיד שיש לי על העיירה הנ"ל היא דווקא מהמוטל בו ישנתי,שוב נכנסתי לאוטו מוטל והבחורה שאחראית על החדרים יודעת להתמקח ממש טוב וזה היה פשוט מצחיק,כאשר הגעתי שאלתי "כמה החדר ללילה?",הבחורה ענתה "3 שעות 150 פסו" אמרתי לה "אני לא מעוניין ע"פ שעה אני רוצה חדר ללילה שלם! אני מוכן לשלם 300 פסו על הלילה"היא ענתה לי "לא,250 פסו עד 8:30 בבוקר" ממש התמקחות,עשיתי פרצוף חושב ורציני לא התווכחתי ואמרתי לה "OK" מתאים לי גם ככה זה השעות בהן אני יוצא ואני עוד רציתי לשלם לה 300 פסו,פשוט מצחיק.
מהעיר מינאטיטלן יצאת לכיוון דרום מערב אל העיר סן קריסטובל דה לאס קאסאס(San Cristóbal de Las Casas) שנמצאת במדינת צ'יאפס(מקסיקו מחולקת ל 31 מדינות)שם אני מתכנן עצירה ארוכה בעיקר למנוחה,הדרך לשם פשוט מעלפת,מתחילים במישור ובגובה פני הים ומסיימים גבוה בהרים,כל מה שבאמצע פשוט תענוג לעיניים,הירוק זוהר הזה שלא משנה כמה פעמים אראה אותו תמיד אתלהב מחדש כאילו זו הפעם הראשונה שאני רואה צבע שכזה,היה חם ולח ומדי פעם גם גשם,אך הדרך נפלאה ועוברת בין הרים ויערות,חוצה נחלים ונהרות,עוד סיבוב ועוד ישורת,הדרך פשוט נהדרת,הצבעים מפציצים מכל עבר ואני מתלהב מכל חצייה של נהר ועוצר על הגשר,הריח באוויר משתנה לאורך הדרך,ריח של עשב שנקצר זה עתה,ריח הבישולים בחציית כפרים,ריח הפרחים וגם אורווה של סוסים,אך בדרך לא הכל ורוד ולפעמים נתקעים אחרי משאית שמעלה עשן כמו קטר קיטור או שאחד הכפריים החליט לשרוף שקיות או זבל וזה פשוט מחניק,מהעיר טוקסלה הכביש הופך לכביש נהדר כמעט 90 ק"מ של עליות וירידות,רב הדרך מפותלת והסיבובים עם האספלט ברמה טובה ברב הדרך פשוט תענוג,כבר גבוה וקצת קריר ומעונן פה ושם נראה קצת ערפל אבל תענוג האוויר הצלול הזה.

באחת מן העצירות לתדלוק.





השוטרים פה מפונקים.




פה הנוף מתחיל להפציץ.
















דייג אוהב דגים?







ושוב הירוק המסנוור.








אני מאמין שהייתם רוצים לרכוב כאן.





וגם כאן.





או לעצור כאן.







הקרנף מקבל מקלחת הגונה ואני שותה קפה ממול.






ושוב כחול וירוק.








ואז הגעתי לפה.













אחת מהתמונות היפות שצילמתי במקסיקו.





הגשר הארוך מצידו השני של הנהר.











אחה"צ הגעתי לסן קריסטובל אל הגסטהאוס של בחור ישראלי שחי כבר המון שנים במקסיקו,המקום נקרא הקאזה של יגיל" מקום מוכר לכל מטייל ישראלי במקסיקו,יגיל מוציא מגוון של טיולים והמקום מוצף בישראלים,יהיה טוב קצת לשנן את העברית שלי ולהיפגש עם חברה ישראלים,התכתבתי עם יגיל והודעתי לו שאני מגיע ואשאר אצלו לפחות לשבוע,כאשר הגעתי פרקתי את הציוד מהקרנף,כדי להכניסו לחנייה(מחסן)הייתי צריך להזיז כמה דברים,מבחינת יגיל לא הייתה בעיה והקרנף נכנס למחסן על המ"מ אמרתי לו תנוח טוב כי הדרך עוד ארוכה ונתתי לו לו לנוח לשבוע הקרוב.
פגשתי בקאזה המון חברה ישראלים ממש על הכיפאק,רובם אחרי צבא,ישר קיבלתי פלשבק מהטיול שלי במזרח לאחר שהשתחררתי משירות קבע,למרות פער הגילאים התחברנו ויצאנו לטייל בעיר המקסימה הזאת,העיר מתוירת מאוד ומוצפת במסעדות יוקרה וגם מסעדות מקומיות זולות,האווירה בעיר פשוט מיוחדת והקסם שבה תורם לקצב החיים בסן קריסטובל,רב כבישי העיר עשויים מאבנים מסותתות,העיר שוכנת בהרים ולכן מזג האוויר בדיוק כמו שאני אוהב קריר ונעים ולפעמים יורד גשם ולפעמים חמים אך לא יותר מדי.

הקתדרלה בכיכר המרכזית בסן קריסטובל.









קירות המסעדה מעוטרים בכתוביות גם בעברית.



פלאפל כמה שהתגעגעתי אליך,לא כמו בארץ אך לא רע בכלל.



התפריט בעברית על קיר המסעדה.








מה אתה רוצה חמוד שלי?.






ויוד אחד קטן יותר.



יפתח והסריג החדש.



רוכלות מקומיות מוכרות סריגים.





צולם ממרפסת הקאזה.



תלת אופן.










מי רוצה גלידה?




























 

מהקאזה של יגיל אפשר לצאת למגוון רחב של טיולים מאורגנים באזור סן קריסטובל,אני בחרתי לצאת לכמה מהם,הטיול הראשון הוא "שייט בקניון סומידרו" ההסעה יוצאת מהמלון כשעה ומשהו של נסיעה אל עבר קניון סומידרו,השייט עובר בין צוקים מרהיבים ביופיים ומסביב אפשר לראות מגוון רחב של ציפורים,תנינים ולפעמים גם קופים,מפלים ענקיים ועוד,הפעם לא ראינו קופים,עקב הגשמים הכבדים הצטברו בכניסה לקניון כמויות אדירות של זבל וגזעי עצים שחסמו את הכניסה ונהג הסירה היה צריך להתאמץ כדי שהסירה תעבור את המכשול ותגיע לצד השני היו רגעים שהיינו בטוחים שאנחנו תקועים ושהיום לא נראה כלום אך הבחור המקומי שמכיר את הנהר כמו את כף ידו פילס את הדרך ולאחר מכן ההפלגה הפכה לתענוג,באחד הקטעים הסירה ממש עברה צמוד למפל שרענן את כולם במימיו הצוננים,ניתן לתמונות לדבר במקומי.


הכי גדול שיש בבקשה.



הגשר בתחילת השייט.










 נכנסים אל הקניון.








 מפל קטן ונחמד.







פה הפסולת שנשטפה עם מי הגשמים אל הנהר נראית מרחוק.


כל כך חבל.


לפחות יצאה תמונה טובה.



 עוד מפל.



ועוד אחד.




ועוד אחד מהמם,סליחה מראש אבל מרב שהמפל יפה היה לי קשה לבחור תמונה אחת.































תנינים.






  





ועוד מפל.




וגם ציפורים.


















עצירה באיזו עיר בדרך חזרה אל הקאזה של יגיל.





אני ושלושת המוסקטרים שפגשתי בקאזה -דור,יפתח,דולב .
























למרות שהייתה ארוחת בוקר בטיול חזרנו רעבים לסן קריסטובל,שמענו שיש מסעדה מקומית שמתמחים בעוף בגריל אז הלכנו לשם וכל אחד אכל עוף שלם,ליקקנו את הצלחת היות והעוף היה פשוט מעולה.

 
שלושת המוסקוטרים-דור יפתח ודולב היקרים בדרך אל העוף.



דולב ואני.


העופות מסתובבים בקרוסלה.



 שזוף וחתוך בדיוק כמו שאני אוהב.



הכנת הטורטיות מתבצעת במקום.










 
למחרת בבוקר יצאתי לעוד טיול מאורגן היוצא מהקאזה של יגיל אל מפל הצ'יפלון",נהג ההסעה הגיע מוקדם ואמר "ציפלון?" אמרתי לו מי "ציפלון?אני נראה לך ציפלון?"יצאנו קבוצה דיי גדולה והיה נחמד מאוד,את הטיול הוביל אפיק,בחור ישראלי שעובד בקאזה של יגיל,הטיול התחיל בכפר מלא בבריכות טבעיות,הנחל שזורם דרך הכפר מנותב דרך הבריכות של התושבים,כך שהמים בבריכות מתחלפים כל הזמן בצד אחד המים נכנסים ובצד השני יוצאים אל עבר הבריכה הבאה פשוט מחזה נהדר,לאחר שאפיק הכין ארוחת בוקר וכולם נהנו מהבריכות הטבעיות יצאנו לכיוון מפל הצ'יפלון שהוא מפל מרהיב ביופיו המתנשא לגובה של 120 מטרים ובעל זרימה אדירה,אך לפני שמגיעים אליו עצרנו באגם לשחייה קצרה ואח"כ המשכנו אל מפל הצ'פלון במהלך ההליכה שאורכת כחצי שעה עוברים דרך סדרה של מפלים קטנים יותר,טיול נפלא ושווה כל אגורה.

הבריכות הטבעיות בכפר-פשוט נפלא.











הנחל זורם דרך הבריכות.








שחינו באגם הזה בדרך אל המפלים.




 אחד מהמפלים הקטנים.






ועוד אחד.





בהמשך הדרך התחלנו לראות את מפל הצ'יפלון מרחוק.



אפיק ואני.








המפל האדיר מהתצפית העליונה.







הקבוצה מתארגנת לקראת צילום קבוצתי.








בפוסט הבא- המשך מקסיקו,אגמים,מפלים,עתיקות ועוד. 
תודה שקראתם ואני מקווה שנהניתם מהפוסט.


הערה: כל הזכויות שמורות אין להעתיק או לפרסם תמונות ללא אישורי .